ההודעה הפתאומית שצריך להיכנס לתוך תזונה מגבילה, יכולה להיות די טראומתית. אנחנו מקבלים הנחיות מדיאטנית של בית החולים מה כן ומה לא לאכל. לרוב אנחנו יוצאים מאוד מבולבלים, נכנסים ללחץ שאותו אנו משדרים (באופן לא מודע) גם לשאר בני הבית. מתקבל הרושם שהילד או הילדה הפכו להיות גורם לדאגה של השגרה היומית שהשתנתה פתאום.
העצה שלי היא קודם כל לא להיכנס לפאניקה וייאוש. במקום זה לנתב את האנרגיה לארגון מחדש של המטבח ולהתמודד עם האתגר בחזית הביתית.
מאות אלפי אנשים נמצאים במצבכם. כך שאל תרגישו לבד, ושהבעיה היא עצומה. אין כאן שום בעיה שלא ניתנת לפיתרון פשוט.
דבר ראשון שרצוי לעשות-זה לפנות כמה מדפים בארונות מטבח או המזווה. כמו כן מומלץ מאוד להשקיע בקניית מקפיא נפרד, שבו נוכל להקדיש 2-3 מדפים, לפי הצורך, למוצרים ללא גלוטן. עכשיו יש לנו מקום פנוי ל"אכלוס" מחדש. אם נותרו לכם מלאים של מוצרים עם גלוטן, כגון אבקות מרק, פירורי לחם, רטבים, פסטות וכו', יש לכם שתי אפשרויות: לתרום את הכל או לארגן אותם במקום נפרד והעיקר להשתמש בהם בזהירות רבה. למשל,אם יש לכם שלושה ילדים ולאחד מהם התגלה צליאק. זו טרחה מאוד גדולה להתחיל לבשל כל דבר (מרק, רוטב) פעמיים. גם בני הבית עלולים לטעות ולתת לילד עם הצליאק את המרק שמכיל גלוטן.
נכון שלהעביר את רוב הבית לנטול גלוטן דורש בהתחלה השקעה כספית לא קטנה, אך, מניסיון של יותר מעשרים שנה, אני יודעת בוודאות שמה שקנינו בזול עולה לנו ביוקר.
על מנת לבצע את המשימה בתבונה ויעילות, עלינו קודם כל להבין היטב כמה עובדות לגבי הגלוטן.
מהו בדיוק הגלוטן (ואני לא הולכת לתאר לכם את ההגדרה שתמצאו בכל מקום ברגע שתקישו את המילה-צליאק ). אם ניקח כף קמח חיטה ונערבב אותו במעט מים, התוצאה תהיה מן משחה גמישה המחוברת יחד. מה שנותן לבצק שלנו את הגמישות, זהו הגלוטן.
זהו חלבון הנמצא בחיטה ותורם ערך תזונתי בתוך תזונה רגילה.
אפקט דומה נקבל עם נערבב במים גם שיפון, שעורה, שיבולת שועל. ישנם סוגי לחם שבהם מוסיפים תוספת גלוטן. בכל אופן, זה לא מפריע למיליוני בני אדם לחיות חיים ארוכים ובריאים בלי שהם אכלו אפילו פעם אחת גלוטן, כך שאתם לא צריכים לדאוג לילדיכם האחרים או לכם ש"הגלוטן" יחסר להם לגדילה והתפתחות.
